גור עושה פיפי מהתרגשות: למה זה קורה ואיך עוצרים את זה

אם הגור משאיר שלולית קטנה בכל פעם שאתם נכנסים בדלת, אתם לא עושים שום דבר לא בסדר, וגם הגור לא. ה-American Kennel Club מתאר גם פיפי מהתרגשות וגם פיפי של כניעה כלא רצוניים, ואומר שגורים מתגברים על פיפי של כניעה בדרך כלל עד גיל שנה. קבלות פנים רגועות ושקטות עוזרות לזה לחלוף מהר יותר; נזיפות מחמירות את המצב. זה דבר שונה מתקלה באילוף לצרכים ומסימון, ולכן זה דורש תגובה אחרת.

איך נראה פיפי מהתרגשות

פיפי מהתרגשות הוא "שלולית השמחה": הגור מאושר לראות אתכם, קופץ, מתפתל או מסתובב, ויוצא ממנו טפטוף של שתן. VCA מתארים את זה כהטלת שתן בזמן התרגשות יתר, במיוחד בקבלות פנים או בליטוף נמרץ, ומונים חזרה הביתה אחרי היעדרות כטריגר טיפוסי. PetMD מציינים שזה קורה לעיתים קרובות כשהכלב הולך, עומד או קופץ ולא כשהוא משתופף, ושזה נפוץ במיוחד אצל כלבים צעירים, שמחים והיפראקטיביים שעוד אין להם שליטה מלאה בשלפוחית.

ה-AKC מסביר למה: השליטה של גור צעיר בשלפוחית עדיין מתפתחת, אז רגעים עוצמתיים כמו קבלת פנים, משחק או חיבוק יכולים להיות יותר ממה שהוא מסוגל להחזיק. גם ה-Royal Kennel Club מזהיר שגורים עלולים לעשות פיפי באופן ספונטני כשהם מתרגשים. אם השלוליות קורות רק ברגעים האנרגטיים האלה, ה-AKC אומר שהסיבה הסבירה היא התרגשות ולא פער באילוף לצרכים.

פיפי של כניעה: הגרסה החרדה

פיפי של כניעה נראה דומה, אבל עומדת מאחוריו תחושה אחרת. ה-AKC מכנה אותו דרך טבעית של כלבים להראות שהם לא מאיימים, ואומר שהוא נפוץ יותר אצל גורים ביישנים או חרדים שמרגישים מאוימים או מוצפים. הסימנים שכדאי לחפש, לפי ה-AKC, ‏VCA ו-PetMD:

• השתופפות, התכווצות או הנמכת הגוף;
• זנב בין הרגליים ואוזניים לאחור;
• הימנעות ממגע עין או ליקוק שפתיים;
• התגלגלות על הגב וחשיפת הבטן.

VCA אומרים שזה מופעל לעיתים קרובות כשאנשים מתקרבים, מושיטים יד לכיוון הכלב, עומדים מעליו או מסתכלים לו ישר בעיניים. VCA מתארים גם צורה מעורבת, פיפי של קונפליקט, שבה הגור רוצה לקבל את פניכם אבל חרד באותו זמן. PetMD מוסיפים שפיפי של כניעה נפוץ יותר אצל נקבות צעירות, גורים וכלבים שתוקנו בחומרה, וגם VCA אומרים שסוגי ההטלה האלה נפוצים בעיקר אצל גורים ונקבות צעירות.

מתי גורים מתגברים על זה

רובם מתגברים, בלי שום דרמה. ה-AKC אומר שגורים מתגברים על פיפי של כניעה בדרך כלל עד גיל שנה, וה-San Francisco SPCA מציין שפיפי מהתרגשות נפוץ אצל כלבים מתחת לגיל שנה. VCA מסבירים שכלבים רבים מתגברים על זה או כי הם נעשים פחות נרגשים או כי הם רוכשים שליטה בשתן בבגרות המינית, ו-PetMD אומרים שכלבים מתגברים לעיתים קרובות על פיפי מהתרגשות כשהם מתבגרים ונרגעים רגשית. אף אחד מהמקורות לא נותן שבוע מדויק; זה תלוי בגור ובאופן שבו מנהלים את קבלות הפנים בינתיים.

איך לקבל את פני גור שעושה פיפי מהתרגשות

המטרה היא להפוך את ההגעות למשעממות למשך כמה חודשים. הצעדים האלה מגיעים מה-AKC, ‏VCA, ‏PetMD וה-Royal Kennel Club:

1. קודם מוציאים את הגור. ה-Royal Kennel Club מציע להוציא את הגור החוצה לפני שמקבלים את פניו, וה-AKC מציע להעביר קבלות פנים מרגשות החוצה כשאפשר. שלפוחית ריקה משאירה פחות לטפטף.
2. מתעלמים מהקפיצות. VCA ממליצים להימנע ממגע עין, מגע פיזי ודיבור עד שהגור נרגע; PetMD מציעים להסתובב ולקבל את פניו רק אחרי שהוא נרגע.
3. יורדים נמוך ומסתובבים הצידה. עם גור חרד, כורעים או יושבים במקום לעמוד מעליו, מסתובבים הצידה ונותנים לו לבוא אליכם (AKC, ‏VCA, ‏PetMD).
4. מדברים בשקט ומלטפים בקצרה. מלטפים מתחת לסנטר או על החזה במקום להושיט יד מעל הראש. VCA מציעים לאורחים ליטוף קצר ביד אחת.
5. נותנים לו משימה. מבקשים "שב" או שולחים את הגור למזרן שלו, ומתגמלים את ההתנהגות הרגועה בחטיף (AKC, ‏VCA).
6. מתדרכים את האורחים. מבקשים מהאורחים לקבל את פניו באותה דרך רגועה. VCA מציעים להתאמן עם אורחים שנכנסים, נשארים לרגע, יוצאים וחוזרים שוב, כך שהגעה תפסיק להיות אירוע גדול.

מפגשים עדינים ומתוגמלים עם אנשים ומקומות חדשים בונים גם ביטחון. ה-AKC ממליץ על חברות הדרגתית וחיובית לגורים כנועים; ראו את מדריך החברות לגורים שלנו כדי לדעת איך לקבוע את הקצב.

מה לא לעשות

• לא נוזפים, לא צועקים ולא מענישים. VCA אומרים שנזיפה מילולית או עונש רק הופכים את הכלב לכנוע יותר, חרד יותר, מפוחד יותר ומסוכסך יותר בהתקרבות הבאה. ה-AKC מזהיר שנזיפה מגבירה חרדה, ו-PetMD מכנים שפשוף האף של הכלב בשלולית שיטה מיושנת ושגויה.
• לא רוכנים מעליו, לא מחבקים ולא נועצים מבט. רכינה מעל גור, הושטת יד מעל ראשו ומגע עין ישיר מופיעים כטריגרים אצל ה-AKC, ‏VCA ו-PetMD.
• לא עושים עניין מהשלולית. מנקים אותה ברוגע אחרי שהגור המשיך הלאה, עם חומר ניקוי אנזימטי כפי ש-VCA ממליצים לכל פיפי בבית.

כשזה רפואי: פונים לווטרינר

מדברים עם הווטרינר אם הפיפי לא מוגבל לקבלות פנים ומשחק. ה-AKC אומר לשלול בעיות רפואיות אם תקלות קורות גם במצבים אחרים, ונותן כדוגמה דלקות בדרכי השתן ואבנים בשלפוחית; הטלת שתן מתמשכת או חריגה צריכה להיבדק אצל וטרינר. קובעים תור גם אם הגור עושה פיפי הרבה יותר מהרגיל (ראו כל כמה זמן גור צריך לעשות פיפי לטווח הרגיל), מתאמץ, או שיש דם או עכירות בשתן.

אם קבלות הפנים נשארות בעיה למרות חודשים של תרגול רגוע, PetMD מציעים לשאול את הווטרינר ובמידת הצורך איש מקצוע מוסמך להתנהגות. לתקלות שמופיעות אצל גור שכבר היה אמין, קראו על נסיגה באילוף לצרכים.

במה זה שונה מסימון

סימון בשתן הוא תקשורת, לא טפטוף. ה-San Francisco SPCA מתאר אותו ככלב שמרים רגל ומשאיר כמות קטנה של שתן על משטח אנכי, בעיקר אצל זכרים בוגרים לא מסורסים, אם כי גם זכרים מסורסים ונקבות יכולים לסמן. VCA מציינים שסימון יכול לקרות גם אצל כלבים מאולפים לגמרי לצרכים, ויכול להיות קשור לחרדה, תסכול או קונפליקט חברתי בבית.

ההבדל המעשי: פיפי מהתרגשות ופיפי של כניעה קורים ברגע של קבלת פנים או התקרבות, ולעיתים קרובות הגור עומד, מתפתל או משתופף מולכם. סימון מופיע ככמויות קטנות על משטחים זקופים כמו רגלי רהיטים או משקופים, בין אם מישהו מקבל את פני הכלב ובין אם לא, וה-San Francisco SPCA מקשר אותו לדברים כמו חרדה, סימון טריטוריה או משהו חדש בבית. מטפלים בסימון אחרת מאשר בתקלות באילוף לצרכים רגילות, אז כדאי לשאול את הווטרינר אם נראה לכם שזה מה שאתם רואים.